כניסה לרשומים
כניסה לרשומים
ישיבת תינוקות
נכתב ע"י נואית עמרי
באיזה גיל אמור התינוק להתחיל לשבת?
בסביבות גיל 7- 11 חודשים. בגילאים אלו גופו של התינוק כבר אמור להיות חזק מספיק כדי שיוכל לייצב את עצמו בישיבה זקופה. כמובן חשוב לזכור שהקצב הוא אישי ומשתנה מאחד לשני.
מהי ישיבה נכונה, מה אמור להתקיים בישיבה?
מנח הגב מאוד חשוב. על הגב להיות מוחזק ישר וזקוף. תינוק מפתח את היכולת הזו דרך תהליך אשר מתחיל ברחם אימו וממשיך לאחר הלידה כאשר התינוק שוכב על הבטן ולומד להרים את ראשו וגם לתמוך עם ידיו. שלב זה מפתח מאוד את שרירי זוקפי הגב. גם בשלבי הזחילה- זחילת גחון וזחילה על שש, הגב עובד ומחזיק. ישיבה עצמאית מתחילה, באופן תקין, די בסמוך לשלב הזחילה על שש.
כשהתינוק יושב יש לשים לב למתח שריריו, האם הוא מווסת בצורה טובה ויעילה- האם התינוק יושב באופן רפוי או באופן נוקשה עם מתח שרירים מוגבר.
תנועתיות הגו. תינוק זקוק ליכולת להניע את הגו באופן נוח וחופשי לכיוונים רבים. אחרת לא יוכל להגיע לידי התיישבות עצמאית נכונה וגם יתקשה מאוד לצאת ממצב ישיבה ולעבור למצבים שונים. תינוק שיושב ירצה לשחק, לגעת בחפצים. התנועתיות שלו תאפשר לו זאת.
גם התנועתיות של התינוק נבנית במהלך התפתחותו. כאשר אנו מחזיקים אותו על הידיים בתנוחות שונות. כאשר הוא לומד להתהפך מהגב אל הבטן ולהיפך. וכמובן גם בשלב הזחילה.
שיווי משקל. תינוק שיושב עליו להתמודד עם כוח המשיכה, להישאר מוחזק כנגד משיכת כדור הארץ. והוא נעזר לשם כך גם בשרירים וגם בחוש הווסטיבולרי- החוש האחראי על תחושת שיווי המשקל שלנו.
החוש הווסטיבולרי מתפתח מתנועה במרחב, ברמות גובה שונות, בכיוונים משתנים וכשהראש משנה את מיקומו בחלל. למשל, כאשר אבא מניף את התינוק ומשחק איתו על הידיים.
העברות משקל. מתקשר לחוש הווסטיבולרי וגם לתנועתיות הגו. יכולתו של התינוק להעביר משקל לצד אחד ולצד השני, לפנים ולאחור. מבלי ליפול או להיבהל.
כבר בשלב השכיבה על הבטן והרמת הראש, כאשר נגיש לתינוק צעצוע מלמעלה ומימין/ שמאל, נוכל להבחין שהתינוק מנסה למצוא פיתרון לחידה- איך להגיע אל הצעצוע. הוא מתחיל להניע את גופו וליצור העברות משקל קטנות, עד שהוא מגיע למצב שיותר משקל מונח על הצד הנגדי והיד שאינה נושאת את משקל גופו יכולה להתרומם ולהישלח אל הצעצוע. כביכול פעולה מאוד קטנה ופשוטה, אבל שימו- לב כמה התארגנות וחוכמה גופנית היא דורשת.
הפעלת הגפיים. הידיים והרגליים משמשים את התינוק גם לתמיכה ולייצוב, גם לתנועה וגם למשחק. לכן יש להם חשיבות גדולה. חשוב שהתינוק יכיר טוב את איבריו וידע להשתמש בהם לצרכיו.
לכן החשיבות של עיסוי התינוק כבר מימיו הראשונים בעולם, היא מאוד גדולה. התינוק מכיר את עצמו ואת גופו, קודם כל דרך המגע והתחושה. כשהוא חש את הרגל ואת הקשר שלה לשאר הגוף, בהמשך הוא גם יוכל להניע אותה באופן יותר מודע ויותר נשלט.
תפקיד הרגליים. הרגליים נותנות בסיס בישיבה ועוזרות בשמירה על החזקת הגוף. בנוסף, בעזרת הרגליים ניתן לשנות בסיס ולעבור בין תנוחות ישיבה שונות- רגליים לפנים, ישיבה צידית, ישיבה מזרחית.
על מנת שכל הגורמים האלו יתקיימו, התינוק צריך לעבור דרך וללמוד ולפתח את הכישורים הדרושים. כמו שראיתם, כל שלב התפתחותי נבנה על השלב הקודם לו. כמו בניין הנבנה על יסודות. שלב אחד מלמד את התינוק ומכין אותו אל השלב הבא. ומכאן החשיבות לעבור דרך כל השלבים כדי ליצור התפתחות תקינה.
לישיבה חשיבות רבה והשלכות משמעותיות על יכולתו העתידית הגרפו-מוטורית של הילד, כתב ידו עלול להיות רפה, רועד או לחוץ מדי. הוא עלול להתעייף מהר מאוד וכתיבתו תהיה איטית ומאומצת, דבר שעלול לגרום לו לתחושת סרבול, כישלון ותסכול.
אצל תינוקות אשר הושבו לפני הזמן כשהם עדיין לא בשלים למצב הישיבה, לרוב מפני שכיום בחברה המודרנית שלנו ישנם אביזרים שונים אשר מעודדים ישיבה מוקדמת. כגון: סל-קל אשר יוצר מנח מוגבה לגוף עליון, טרמפולינה, טלוויזיה...
כתוצאה מכך התינוק מוצא את עצמו מונח בחצי הדרך לישיבה ומשם ירצה להמשיך עד לישיבה. הוא יאמץ את שרירי הבטן שלו, ימשוך ויתרומם. פעמים רבות התינוק ימשיך בתנועת משיכת הבטן הזאת גם כשהוא נמצא על המזרון בשכיבה על הגב. הוא יאמץ את הבטן מאוד וירים את הראש. התנועה הזאת אינה מעידה על מוכנות והיא בעייתית מכמה היבטים:
למה לא נכון להתרומם לישיבה דרך הפעלת שרירי הבטן?
זהו אינו שלב התפתחותי שהתינוק אמור להגיע אליו כדי ללמוד ולהתנועע אלא תנועה שנוצרה בהשפעת הסביבה והתרבות המודרנית.
התנועה הזו יוצרת חוסר איזון רציני בהפעלת שרירי הגוף. שרירי הבטן עובדים בעודף כוח (וגם לא באופן נכון של סדר גיוס שרירים). שרירי הגב (אשר אמורים לזקוף את הגב בישיבה) דווקא מתארכים ונחלשים. השרירים הצידיים לא שותפים לתנועה- אלו אותם שרירים שנרצה להיעזר בהם כדי לעבור מהישיבה למצב אחר, או כדי להגיע לחפץ מעניין.
הראש נמשך לפנים באופן מוגזם- נוצר עומס בצוואר וחולשה של העורף בתפקידו לייצב את הראש למעלה בהמשך ישיר של עמוד השדרה.
חוסר האיזון השרירי יגרום לפיתוח הרגלי תנועה לא נכונים, לא יעילים ואשר מעמיסים על הגוף. דבר שעלול לגרום בעתיד לכאבים ובעיות שונות.
היציבה תהייה לקויה- ראש מוטה קדימה, גב עגול, כתפיים משוכות ומכונסות פנימה (יציבה קייפותית). הישיבה תהייה גם היא באותה צורה. כשהגב עגול ושפוף במקום שיהיה מוחזק וזקוף. ולאורך זמן יהיה מאוד קשה לשבת ללא כל תמיכה לגב מאחור.
ובגיל בוגר הוא יזדקק להרבה שיעורי פילאטיס כדי לתקן את היציבה הלקויה ולשנות הרגלי תנועה שגויים של שנים...
היווצרות מתח מיותר בגוף.
התינוק יתרגל לראות את העולם מגבוה ולא ירצה לרדת חזרה לרצפה ויש סיכוי שידלג על שלבי התפתחות בשל כך.
איך אמור התינוק להתיישב באופן נכון ויעיל?
יש לאפשר לתינוק להגיע לשלב הישיבה באופן עצמאי. להתאפק ולא להושיב אותו לפני זה.
כאשר תינוק מתיישב באופן עצמאי ונכון, התנועה כל- כך יפה והרמונית. כמו ריקוד.
קיימות שתי אפשרויות עיקריות להתיישבות:
1. מעמידת שש. התינוק מעביר משקל לצד אחד, האגן יורד ומתקרב לרצפה, הגו בכפיפה צידית, היד הרחוקה מתנתקת מהרצפה. עד שהאגן פוגש את הרצפה, הרגליים מייצבות והנה- יושבים!
בהתחלה יכול להיות שהתינוק ייתמך גם על יד אחת או שתיים. ובהמשך הוא יתפוס מספיק אומץ ויכולת כדי לנתק את שתי ידיו מהרצפה ולפנות אותן למשחק.
2. משכיבה. בשכיבה התינוק יתגלגל לשכיבה על הצד. יתמוך עם ידיו, יארגן את הרגליים לאחור ויתרומם לישיבה.
התנועה תהייה נעימה, נוחה ויעילה. ללא מאמץ או מתח מוגברים.
ולסיום- המלצות להורים:
להשתדל להניח את התינוקות במשטחים מוטים באלכסון רק במקרי הצורך (נסיעה במכונית למשל) ופחות ככל האפשר.
לא לעודד את התינוק להתיישבות הקווית דרך שרירי הבטן. אם נותנים לו ידיים, הוא ימשוך את עצמו יותר וזה אינו מומלץ.
אם התינוק כבר מבצע את תנועת ה"כפיפות בטן" כשהוא בשכיבה על הגב, אפשר להרים לו את הרגליים לכיוון הראש וזה יעזור לו להניח את הראש חזרה אל המזרון ולשחרר את שרירי הבטן. אם תעשו את זה כל פעם שהוא חוזר לכפיפות בטן, בסופו של דבר הגוף ילמד והוא יוכל לשנות את הרגלי התנועה שנוצרו ולבנות הרגלי תנועה יותר ידידותיים לגוף.
לשחק עם התינוק הרבה על הרצפה. לגרות אותו לתנועה ולמשחק.
מאת נואית עמרי (מטפלת ומאבחנת בשיטת ורדי)
