תכלול תחושתי

"תכלול תחושתי"-   "sensory integration”
ילד לומד בדרכים רבות בעיקר דרך החושים. למרות שראייה ושמיעה הם החושים הדומיננטיים, ילדים יכולים ללמוד דרך תנועה, מגע, טעם וכוח המשיכה. מוח הילד משתמש במידע מהחושים כדי ללמוד ולהתנהג. לאדם מבוגר אשר מערכת החושים שלו תקינה, קשה להבין איך ילד עם קושי במערכת זו יכול להרגיש. איירס (1979) אמרה כי חוסר הארגון בחושים גורמת לילד להרגיש כאילו כל חייו נמצאים בפקק תנועה בשעות העומס בכבישים. מידע מגיע מכל הכיוונים אל הילד ורק חלק קטן מן המידע מובן לו או מגיע אל המוח.  ישנה דרך אחת לקבוע אם לילד ישנם קשיים משמעותיים בחושים והיא דרך מבחן ה-SENSORY INTEGRATION ו- SIPT (praxis ) (תכלול תחושתי ופרקסיס). מבחן זה אינו בודק אינטליגנציה במובן הרגיל של המילה. אבל הוא מעריך מיומנויות תחושתיות חשובות אשר דרכם ניתן להסתדר בחיים. במקום להעריך ישירות שפה, הישגים אקדמיים, או התנהגות חברתית, המבחן מעריך אספקטים בתהליכים תחושתיים אשר קשורים ליכולות הנ"ל.  .S.I (סנסור אינטגריישן) מתמקד בשלושה חושים בסיסיים: תחושה טקטילית (מגע), תחושה וסטיבולרית (שווי משקל) ופרופריוספטיבית (תחושה עמוקה). הקשר בין החושים מתחיל לפני הלידה וממשיך להתפתח ככל שהילד מתבגר ויוצר קשר עם הסובב אותו ויש להם קשר ישיר עם המוח. הקשר הפנימי בין שלושת החושים האלה מורכב מאוד, באופן בסיסי הם מאפשרים לנו לחוות, לפרש, ולהגיב לגירויים שונים בסביבה בה אנו חיים. הבעיה יכולה להיות גירוי יתר או חוסר בגירויים. 
ברגע שילד עם בעיות בחושים נדרש לעשות שימוש בחושיו לצורך למידה, ישנם כמה דרכים לעזור לו:
א. להפחית גירויים כאשר הילד מוסח בקלות: להפחית רעשים, אור וכו'.
ב. לספק לילד מבחר רב של התנסויות בתנועה: נדנדות, סולמות וכו'.
ג. להציע לילד מגוון התנסויות של תחושת המגע: משחק בקרם גילוח,  משחק  בבצק, ללכת על חול או דשא וכו'?
ד. לעודד ילד להצטרף למשחקים אשר מערבים רצף של תנועה כמו משחק קלאס.
ה. טיפול בריפוי-בעיסוק יעיל ורצוי לרוב הילדים.