מילון מונחים

אוטיזם

תסמונת האוטיזם הינה הפרעה התפתחותית מקיפה, המופיעה בדרך-כלל בשלושים ושישה חודשי החיים הראשונים (Dsm III). לוקים בה כארבעה או חמישה ילדים מכל עשרת אלפי ילדים.
הפרעת האוטיזם מאופיינת בליקויים איכותיים בשלושה תחומים: אינטראקציה חברתית הדדית, תקשורת מילולית ולא מילולית והתנוענעות ופעילויות מוגבלות.

ישנם אפיונים נלווים הכוללים:
ליקויים בפעילות הדמיון,התנהגויות טקסיות וסטריאוטיפיות וסטיות או עיכובים התפתחותיים בקוגניציה, בשפה, במחוות ובתנועות, בעיות באכילה, בשתייה, בשינה ובתגובות לקלט תחושתי. כיום גוברת ההסכמה שמדובר בליקוי ביולוגי מסוים הבא לידי ביטוי במשך השנים הראשונות לחיים ( GILLBERG& COLEMA 1985). אטיולוגית, עדיין  אין ההפרעה ברורה, מחקרים אחרונים מצביעים על השפעות גנטיות  אבנורמליות ביוכימית ונוירוכימית ואבנורמליות נוירופיסיולוגית הכרוכה בהפרעות בוויסות סנסורי. 

 אפילפסיה

קיימים סוגים רבים של התקפים ואצל אדם יכול להופיע יותר מסוג אחד, יתרה מכך, התסמינים הקשורים לאותו סוג של התקף יכולים אף הם להיות שונים מאדם לאדם. צורת ההתקף היא בהתאם לאזור המוח אשר ממנו מתחילה הפעילות החשמלית הבלתי תקינה, "התקף חלקי" מתייחס למצב בו הפעילות החשמלית החריגה תחומה באזור מסוים במוח, מתחילה ונשארת בו. "התקף חלקי עם הכללה משנית" מתייחס למצב של התפשטות הדרגתית של הפעילות החשמלית הבלתי תקינה במוח מאזור אחד לכלל המוח. "התקף כללי" מתרחש כאשר ישנה התפשטות מיידית של הפעילות החשמלית הבלתי תקינה לכל המוח.

אבחון בשיטת ורדי

האבחון הינו תנאי הכרחי לתחילתו של כל תהליך טיפולי בשיטה. מטרת האבחון הינה להגדיר את הפוטנציאל האישי המולד של האדם ולאתר את מקור הבעיה שלשמה הגיע לאבחון ולטיפול בשיטת ורדי. (האבחון בשיטה איננו עוסק באבחון ואו בהגדרת הלקות עצמה כגון: דיסלקציה, אוטיזם, PDD, ADD, ADHD ועוד.)
הפוטנציאל האישי של כל אדם יכול לבוא לידי מיצוי מלא רק אם כל במערכות בגוף פועלות באופן מתואם ותקין. תפקידו של האבחון הוא לתת למטפל תמונה על המבנה האישיותי של המטופל/ת, ומתוך כך לבנות מערך טיפולי ייחודי, יעיל וממוקד.

אסטרטגיות למידה

קורס/שיעורים פרטיים המומלצים לעתים קרובות לילדים עם ליקויי למידה, בדרך כלל בגיל חטיבת הביניים והתיכון. הקורסים מקנים שיטות למידה המסייעות לילד עם הלקות ודרכי התמודדות עם החומרים הבית ספריים, למידה יעילה יותר לבחינות, ארגון חומרים בצורה המאימה עבורו וכדומה. הקורס מקנה שיטות למידה שונות. כל ילד יכול לבחור את השיטות המתאימות לו ביותר לכל מטרה. ילדים רבים רוכשים את אסטרטגיות הלמידה באופן ספונטני מתוך התנסות בלמידה בביה"ס, לילדים עם ליקויי-למידה קשה יותר לרכשן באופן זה.

גרפו מוטוריקה עדינה- היכולת בנגיעה של כל אצבע באגודל ומכאן יכולת שליטת האצבעות למשל בכלי כתיבה.

דיסגרפיה

קשיי כתיבה
מהי דיסגרפיה?
דיסגרפיה מתייחס לכל מיני סוגים של הפרעות כתיבה. מהלך הכתיבה כולל תהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים. פגיעות שונות בתהליך זה מולידות דיסגרפיות שונות, וטיב הדיסגרפיה נקבע על ידי השלב המסוים בתהליך זה אשר בו חלה הפגיעה, כך שכל דיסגרפיה מתבטאת בסוג שונה של טעויות במהלך הכתיבה:
•פגיעה במסלול הלקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיית שטח, העשוייה להתבטא
בטעויות רגולריזציה (כמו כתיבת "רוש" במקום "ראש")
•פגיעה במסלול הסב-לקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיה פונולוגית, העשוייה
להתבטא באי-יכולת לכתוב מילים לא מוכרות
•פגיעה בבאפר הגרפמי-פונמי עלולה לגרום לדיסגרפיית נגלקט, העשוייה
להתבטא בהשמטת אותיות או החלפתן בתחילת מילים או בסופן
•ועוד

דיסלקציה

קשיי קריאה וכתיבה
דיסלקציה הינה הפרעת למידה מולדת הקשורה בשפה, קריאה, כתיבה ואיות. הפרעה זו נובעת מכשל בארגון עיבוד וניתוח מידע.

מהי דיסלקציה?
דיסלקציה היא לקות המתייחסת בעיקר לקשיים בלימוד כתיבה, כתיב וקריאה. ישנם אנשי מקצוע אשר מרחיבים דיסלקציה גם לקשיים במיומנויות למידה שונות וכן במתמטיקה. את הקשיים שנתקל בהם הילד/המבוגר הדיסלקט ניתן לאפיין בחמישה תחומים מרכזיים:
1.　קשיים שפתיים:
2.　קשיים בקריאה:
3.　קשיים בכתיבה:
4.　קשיים במתמטיקה:
5.　קשיים במיומנויות למידה:

דיסקלקוליה

דיסקלקוליה היא קושי למידה ספציפי במתמטיקה. בדומה לדיסלקציה, דיסקלקוליה יכולה להיגרם כתוצאה מגירעון בתפיסה חזותית. הלקות מתייחסת לחוסר יכולת לבצע פעולות במתמטיקה או אריתמטיקה. זהו אחד מליקויי הלמידה הידועים פחות, כמו דיסלקציה. למעשה, היא נחשבת וריאציה של דיסלקציה. לרוב, לאנשים עם דיסקלקוליה יש IQ ברמה נורמלית, אך יש להם קשיים עם מתמטיקה, זמן, כיוונים וכו'. אם זאת, לאנשים רבים עם דיסקלקוליה יש IQ גבוה מהנורמלי. לקות זו איננה נדירה: השכיחות של דיסקלקוליה באוכלוסייה הכללית היא בין 5%-7% מהאוכלוסייה, כאשר 15% מהסובלים מדיסלקציה סובלים גם מדיסקלקוליה. לא תמיד ברור אם מדובר בבעיה במתמטיקה/סימפטום של קשיים בקריאה וכתיבה (דיסלקציה). אם זאת, ברור כי קשיי שפה ישפיעו על לימודיו של תלמיד ואין ספק שילד שמתקשה בהבנת הסבריו של המורה יתקשה אף בתחום המספרים והמתמטיקה. לקות במתמטיקה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של נבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו. יש להפריד בין שני מקרים:
•דיסקלקוליה נרכשת - ניתן לשייך את הרמה הנמוכה לפגיעה מוחית שעבר הנבדק
•דיסקלקוליה התפתחותית - הנבדק סובל מהלקות אך ידוע שהנבדק לא סובל
מפגיעה מוחית

היפוטוניה Hypotonia

היפוטוניה - טונוס שריר נמוך.
טונוס - מתח השריר במנוחה. גם במנוחה מלאה של הגוף אמור להשמר טונוס שריר בסיסי - התנגדות פאסיבית למתיחה.

היפוטוניה מופיעה בד"כ סביב חגורת הכתפיים, חגורת האגן ולעיתים בחלל הפה ובית הבליעה. הביטוי הפיזיולוגי תלוי בסוג ההיפוטוניה: הילד יראה חלש, כפוף, רך, "נשפך". מגע בגופו ירגיש לנו רק מדי ו"נוזלי". היפוטוניה של חלל הפה עשויה להקשות על האכילה והבליעה ובד"כ מתלווה לה יכולת נמוכה של הפקת קול בבכי (בכי חלש).

היפוטוניה מביאה איתה בד"כ עיכוב או ליקוי התפתחותי ועשויה להתגלות בשלבים שונים של הינקות (או אפילו הילדות), בהתאם לרמת ההיפוטוניה. להיפוטוניה עשויה להתלוות גמישות יתר, אשר מערימה קושי נוסף על התפקודים המוטוריים. כמו כן, נמצא קשר בין תינוקות היפוטוניים למסורבלות בתנועה, קשיים בלמידה וקשיים בריכוז.

הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז כוללות מגוון של הפרעות שונות אשר משפיעות על הריכוז ויכולת הלמידה של האדם. מצב מיטבי ללמידה עשוי להיות: חדר שקט, מוזיקה חרישית והרבה ספרים ומחברות. בצורה זו אדם יכול להתרכז במשימה הלימודית העומדת בפניו. לאדם הלוקה בהפרעות קשב, חדר שקט לא יעזור. אותו אדם סוחב איתו את הרעש בתוכו פנימה ויש לו קושי למקד את הלמידה שלו בספרים והמחברות העומדים לפניו. אם נחשוב על סיטואציה שבה אנו מנסים ללמוד בתוך חדר רועש מאוד, כשטלוויזיה דולקת, אורות מרצדים מצד לצד ומערכת סטריאו עובדת בקולי קולות, הרי ברור שלא נוכל ללמוד במצב כזה כיוון שהריכוז שלנו ייפגע. את הטלוויזיה הדולקת ומערכת הסטריאו הפתוחה, סוחבים איתם אנשים שלוקים בהפרעות קשב וריכוז.

הפרעות קשב וריכוז ADD ו- ADHD- היפר אקטיביות

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ADHD (Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder), והפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות), ADD - Attention-Deficit Disorder, מוגדרות כהפרעות התפתחותיות הנובעות מפתולוגיה נוירולוגית המובנת באופן חלקי. ל-ADHD יש תסמינים משלוש קבוצות ואילו ל-ADD יש תסמינים מאחת מקבוצות אלה בלבד. ל-ADD אין תסמינים הקשורים בהיפראקטיביות. סיבת תופעות אלה היא רפואית, אך לצד אנשי מדע הרפואה חוקרים אותן גם פסיכולוגים, חוקרי חינוך ומדענים אחרים. יש מדענים המתייחסים ל-ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים ביניהן. הערך הנוכחי נוקט בגישה המקובלת, שעל פיה ADD היא מקרה פרטי של ADHD. להרחבה

התפתחות תינוקות עפ"י שיטת ורדי

בעולם אידיאלי היינו מצפים שמערכות הקואורדינציה של התינוק יתפתחו בצורה מושלמת באופן טבעי: שהוא יזקוף את הראש במועד, שיאהב לשכב על הבטן, שיזחל זחילה תקינה ושיתיישב לפני שיעמוד. אולם, אנו לא חיים בעולם כזה.
גורמים רבים משפיעים על ההתפתחות המוטורית של תינוקות ועלולים לגרום לקשיים התפתחותיים קלים או חמורים: תנוחת העובר ברחם, לידה מכשירנית, גנטיקה, שימוש יתר בסלקלים ובטרמפולינות, הושבה טרם הזמן, אי השכבה על הבטן ועוד רבים אחרים.
הטיפול יכול להיות מתמשך או חד-פעמי עם המלצות להורים לתרגילים לביצוע בבית, תלוי בחומרת הקושי ההתפתחותי.
עקרון בסיסי בשיטת ורדי הוא כי הטיפול לא נעשה תחת בכי.　 ראשית, כשאדם בוכה, גופו מתכווץ ואנו מאמינים שבמצב כזה הוא אינו יכול ללמוד, כך שזה אינו יעיל. שנית, כשתינוק בוכה הוא משדר מסר של מצוקה. אנו מאמינים כי המשך טיפול במצב כזה משדר לתינוק חוסר הקשבה, דבר העלול להיות בעייתי מבחינת הקשר שלו עם המטפל ועם הוריו.
הטיפול נעשה דרך מגע רב ועיסויים ודרך תרגילים שמלמדים את התינוק להניע את גופו בצורה טובה יותר. תינוקות הם תלמידים טובים ולומדים מהר, הם כמו ספוג הקולט הכול. על כן, חשוב להגיע עם תינוק לטיפול כמה שיותר מהר, בגיל צעיר.
בעבודה עם תינוקות אנו עובדים על אותן מערכות קואורדינציה שצוינו לעיל, שכן הן מתחילות להתפתח בראשית החיים.

שיטת ורדי מאבחנת בעיות התפתחותיות אצל תינוקות ומטפלת במגוון רחב של לקויות. הדגש בטיפול בתינוקות מושם על העלאת החוויות החושיות, אשר תורמות לתהליך ההתפתחות המוטורי. התפתחות מוטורית תקינה יכולה למנוע את הופעתן של לקויות שונות בעתיד, וכן היא מהווה בסיס לרכישת מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות.

על סמך האבחון וזיהוי הקשיים ההתפתחותיים נבנה מערך טיפולי מתאים.　

כל אחד מן המצבים הנ"ל יכול לגרום לעיכוב בשלבי ההתפתחות אצל תינוקות, לקשיים בהליכה, בעיות שיווי משקל, בעיות במשחקי כדור, קשיים תקשורתיים, חברתיים, וקשיים בלימודים.

פיתול צוואר הוא מצב שגורם לתינוק להחזיק את ראשו או את צווארו בתנוחה מעוותת או לא רגילה. ייתכן שיטה את הראש אל אחת הכתפיים וכשהוא שוכב על בטנו יפנה תמיד את אותה הלחי אל המזרן. הדבר יכול לגרום לשיטוח הראש מצד אחד ופניו ייראו לא סימטריים.

טיפול באומנות, במוזיקה, בתנועה

טיפול זה עובד על המישור הרגשי, בדומה לטיפול הפסיכולוגי, ומשתמש באמנות פלסטית, במוסיקה/בתנועה כדי להעלות אל פני השטח תכנים וקשיים רגשיים ולהתמודד עמם. הטיפול ניתן על ידי מטפלים מוסמכים, בעלי תעודת התמחות באחד מהתחומים.

טיפול בשיטת ורדי

שיטת ורדי - סוד הפשטות
בסיסה של שיטת ורדי הוא נירו-פיזיולוגי. כלומר, בבסיס השיטה עומד הקשר בין תפקודי המוח לתפקודי הגוף. הרעיון הוא פשוט: מערכות קואורדינציה תקינות יביאו לתפקודי מוח תקינים. במילים אחרות, שיפור הקואורדינציה יביא לשיפור בריכוז, ביכולת לעשות כמה דברים במקביל (פיצול קשב), ביכולות הקריאה והכתיבה, במיומנות ארגון אינפורמציה ושליפה שלה, בכושר ההתמצאות במרחב, בלימוד שפות ומתמטיקה ועוד. מכאן ששיפור בתחום המוטורי יביא לאפשרות לכך שהמטופל יממש את הפוטנציאל הגלום בו.
לסיכום נאמר ששיטת ורדי נוגעת בבסיס, בשלבי ההתפתחות הראשונים של האדם, ומתאימה את הטיפול לגילו של המטופל. זה סוד הפשטות שלה.

טיפול פסיכולוגי

טיפול זה מתבצע באמצעות שיחות/משחק, שמטרתו ליצור זירה מוגנת אשר מאפשרת התמודדות עם קשיים בהתארגנות ותפקוד במישור הרגשי. במסגרת הטיפול הילד לומד להתמודד עם רגשותיו וקשייו ולקבל את עצמו. הטיפול ניתן על ידי מטפל פסיכולוג קליני, שיקומי/חינוכי מומחה, ונערך בין שעה לשעתיים בכל שבוע. במרבית המקרים הטיפול אינו תחום בזמן (כלומר, אין תקופה מוגדרת מראש) ויכול להמשך כל עוד המטופל מעוניין בו. קיימת אפשרות להדרכת ההורים על ידי הפסיכולוג המטפל, בסוגיות של התמודדות עם התנהגות הילד בבית או בביה"ס, מתן סיוע ותמיכה לילד, בעיות משמעת, הרגלים ונורמות וכדומה. הטיפול הפסיכולוגי יכול להינתן באופן פרטני, משפחתי וקבוצתי.

ישיבת תינוקות

באיזה גיל אמור התינוק להתחיל לשבת?בסביבות גיל 7- 11 חודשים. בגילאים אלו גופו של התינוק כבר אמור להיות חזק מספיק כדי שיוכל לייצב את עצמו בישיבה זקופה. כמובן חשוב לזכור שהקצב הוא אישי ומשתנה מאחד לשני.

מהי ישיבה נכונה, מה אמור להתקיים בישיבה?
　מנח הגב מאוד חשוב. על הגב להיות מוחזק ישר וזקוף. תינוק מפתח את היכולת הזו דרך תהליך אשר מתחיל ברחם אימו וממשיך לאחר הלידה כאשר התינוק שוכב על הבטן ולומד להרים את ראשו וגם לתמוך עם ידיו. שלב זה מפתח מאוד את שרירי זוקפי הגב. גם בשלבי הזחילה- זחילת גחון וזחילה על שש, הגב עובד ומחזיק. ישיבה עצמאית מתחילה, באופן תקין, די בסמוך לשלב הזחילה על שש.

לקויות למידה

מהו ליקוי למידה?
ליקויי למידה היא כאשר יכולת הלמידה, בתחומים שונים, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. כלומר, התפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו. קושי בלמידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל הוא אחד ממאפייני לקות הלמידה. לדוגמא: רוב בני האדם שקוראים וכותבים במשך שנים רבות, אינם כותבים בשגיאות כתיב, אך אנשים עם דיסגרפיה עשויים לכתוב בשגיאות כתיב רבות גם לאחר עשרות שנים של קריאה וכתיבה. אותם אנשים לא יזכרו את האיות הנכון של חלק מהמילים וחלק אחר של המילים הם יכתבו לא נכון אף שהם זוכרים כיצד לאיית אותן. הוראה מתקנת וטכנולוגיה מסייעת עשויים למזער את הבעיה אבל לא להעלים אותה לגמרי.

ליקויי למידה נפוצים:
הפרעות קשב וריכוז – ADHD-ADD והיפראקטיביות
דיסלקציה – קשיי קריאה וכתיבה
דיסגרפיה – קשיי כתיבה
דיסקלקוליה – ליקות למידה במתמטיקה

מוטוריקה עדינה

תנועתיות עדינה, השימוש בשרירים קטנים לביצוע מטלות הדורשות דיוק. תחילתה של יכולת זו מתבטאת בגיל 8 חודשים לערך ביכולת להצמיד את האגודל והאצבע-"אחיזת צבת" ומגיל כשנתיים נמדדת ביכולת להצמיד כל אצבע בנפרד לאגודל. מערכת זו מסתיימת להתפתח בגיל 7 לערך.

מערכת ההצלבה

למערכת ההצלבה השפעה רבה על קליטת שפה בסיסית, הרכבת מילה ומשפטים.

 - תינוק שלא מתרומם לעמידת שש ולא מתיישב או שישיבתו שמוטה וגבו כפוף.

- תינוק שמתקשה לאחוז חפצים באחיזת צבת.

סוגי בדיקות והדמיות

פירוש: בדיקת CT מייצרת קרני X (רנטגן) בדומה לאלו הנוצרים בצילום רנטגן רגיל. עם זאת למכשיר ה-CT מצורף סורק ממוחשב הקובע באמצעות חישובים מורכבים באילו רקמות וכיצד תיספג קרינת קרני ה-X. כך, מסוגל מכשיר ה-CT ליצור חתכים של מבנים בגוף ואף לדמות איברים מבלי שיוסתרו על ידי רקמות שכנות.

סוגי בדיקות: CT רגיל לקבלת "פרוסות" של גוף האדם, CT הכולל חומר ניגוד ומאפשר לזהות גם כלי דם או עצבים, CT סלילי (Spiral CT) המאפשר ליצור תמונה תלת ממדית.

שימושים: רוב צילומי ה-CT ברחבי העולם נועדו להדמיית רקמת המוח. בחדרי המיון מבצעים בדיקת CT לכל נפגע ראש. במחלקות הנוירולוגיות מבוצעת הבדיקה לחולים שונים הסובלים מפגיעה, גידול או מחלה עצבית או מוחית. צילומים נוספים נעשים להדמיית שינויים בעצמות, ולמעשה - בכל איבר בגוף. הרופא המטפל ידע מתי יש צורך להפנות לבדיקת ה-CT.

החסרונות: בהשוואה ל-MRI בדיקת ה-CT הינה מהירה וזולה. ה-CT התלת מימדי מצליח להפיק תמונות המתקרבות באיכותם ל-MRI. עם זאת, לא תמיד הבדיקה מצליחה לזהות נגעים וגידולים קטנים.

פירוש: המכשיר מבוסס על מגנט רב עוצמה וגלי רדיו. במהלך הבדיקה משדרים את גלי הרדיו וקולטים אותם. לכל רקמה יש צורה שונה של החזרת גלי הרדיו, ועל סמך זה ניתן להבדיל בין הרקמות השונות. הבדיקה מוצגת כפרוסות פרוסות בצורה דומה ל-CT אך הן יכולות להיות במנחים שונים: לאורך ולרוחב הגוף. היתרון הגדול ב-MRI הוא שהבדיקה אינה כוללת קרינה. לרוב אין צורך להשתמש בחומר ניגוד. ה-MRI מצליח להבדיל באיכות טובה יותר בין הרקמות השונות.

שימושים: ל-MRI איכות תמונה טובה יותר בהדמיית המוח: פעמים רבות ניתן לזהות שינויים וגידולים במוח ובמערכת העצבים, שלא התגלו ב-CT. ה-MRI משמש גם לאיתור גידולים סרטניים שלא אובחנו ב-CT. ניתן לבצע גם MRI לדרכי המרה, במקום בדיקה פולשנית בדרכי המרה. כך, ניתן לגלות אבנים במרה, גידולים ואף מומים מולדים.　

חסרונות: הבדיקה אורכת זמן רב וגם התור אליה ארוך למדי, ולכן אינה מתאימה לבדיקות דחופות. בעלי קוצב לב אינם יכולים לעבור בדיקת MRI שכן הקוצב עשוי לרוב ממתכת.

הכנות מיוחדות: אינן נדרשות. לפני הבדיקה תתבקשו להסיר שעונים, תכשיטים ודברי מתכת שעליכם, שכן מכשיר ה-MRI עלול להעיפם או לשבשם.

פירוש: הבדיקה עושה שימוש בטכנולוגיה היוצרת דמויות ברזולוציה גבוהה של תפקוד הגוף וחילוף החומרים בו. PET עוקב אחר תפקוד חומרים טבעיים בגוף, וביניהם גלוקוז, שימוש בחמצן וזרימת דם.　

השיטה: לגוף מוזרק איזוטופ (חומר טעון רדיואקטיבית) ובהם פחמן, חנקן, חמצן ופלואור המוצמדים לסוכר גלוקוז ויוצרים תרכובת הקרויה FDG. תרכובת זו רגישה מאוד, ועוברת חילוף חומרים מהיר בגוף. התרכובת "אוהבת" במיוחד לחדור לשריר הלב, לגידולים סרטניים ולזיהומים בזכות הסוכר גלוקוז המשמש כ"דלק" של הגוף.

שימושים: ה- PET הוא כלי מצוין בהערכת מצב המחלה ואבחונה, במיוחד בשטח האונקולוגיה, נוירולוגיה וקרדיולוגיה ואבחנה של מחלות זיהומיות. הסורק מאפשר לאבחן גידולים זעירים עוד בראשיתם, בלוטות לימפה מוגדלות העלולות להצביע על סרטן, תקלות בזרימת החמצן בלב, ופגמים במוח הגורמים לאפילפסיה, שבץ מוחי, סכיזופרניה וגידולי מוח. לאחרונה נמצא כי ל PET תפקיד בברור חום ממקור לא ידוע. גדולים שונים ובניהם לימפומות ותהליכים זיהומיים "נצבעים", מאותתים לרופא היכן טמונה הבעיה ומסיעת בהכוונה לבדיקות נוספות. בחלק מהמרכזים ניתן לשלב את תמונת ה- PET הממוחשבת, עם תמונת CT, וכך לקבל הדמייה באיכות גבוהה של המוח ובתוכו התהליכים אותם איתר ה- PET.

החסרונות: בארץ ובעולם ככלל קיימים מספר מועט מאוד של סורקי PET. עלותם גבוהה ביותר, וכך גם עלות הבדיקה עצמה. במקרה הצורך משלמת קופת החולים על הסריקה, אולם יש להמתין לרוב חודשים ארוכים לתור, זמן ארוך שעלול לפגום ביתרונות הבדיקה: איתור מוקדם.

בבדיקה זו בודקים את גלי החשמל המופקים על-ידי המוח בערות ולעיתים גם בשינה. בזמן פעילות נורמאלית מפיקים תאי המוח גלים חשמליים אותם רושם המכשיר (ראה תמונה). הגל מועבר למכשיר באמצעות 16-25 אלקטרודות המחוברות לקרקפת והמכשיר רושם את הגל על פני נייר רץ. לעתים בודקים את הגלים בתנאים מסוימים כמו למשל בעת סינוור באמצעות הבזקי אור, בעת שינה או פעילויות אחרות. נהוג לבצע בדיקה זו על מנת לאבחן אפילפסיה, דלקות או הפרעות מטבוליות במוח וכן כדי לקבוע מוות מוחי.

- אבחון אפילפסיה

- אבחון דלקת המוח

- אבחון הפרעה מטבולית במוח

- אבחון מחלות ניוונויות של המוח

היפודנסי – רקמה בעלת צפיפות נמוכה. ממצא היפודנסי שכיח בציסטה, או גידול שעבר נמק.

האדרה – צביעת רקמות. המדובר בהזרקת חומר ניגוד דרך הוריד, והופעתו ברקמות השונות.

פגם מילוי – פגם המופיע באיבר חלול כמו צינור עיכול, קיבה וכלי דם. המדובר ברקמה אשר מוקפת על-ידי חומר הניגוד שהוזרק, בתוך האיבר.

מונחים שתמצאו בפענוח צילום אמ-אר-איי:

היפראינטנסי – איזור הנראה לבן יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.

היפואינטנסי – איזור הנראה שחור יותר בצילום. מסמל רקמה שעברה נזק.

קשריות לימפה – בלוטות לימפה האחראיות על ייצור חלק מתאי מערכת החיסון. הקשריות פזורות באזורים שונים בגוף – צוואר, בית שחי, בטן, אגן ומפשעה, ונראות בצורת אליפסה. גודלן נקבע לפי קוטרן הקטן. קוטר של עד 10 מילימטרים נחשב תקין. הבלוטות מוגדלות לרוב בשל דלקת או גידול.

קשריות לימפה ריאקטיביות – קשריות לימפה המוגדלות שלא בשל דלקת או גידול ומסמלות לרוב מחלות כמו לימפומה, גרורות סרטניות, דלקת בתוך הבלוטה, מחלת סרקואידוזיס ועוד.

מתוך info med אתר הרפואה הישראלי.

האדם אמור להיות מסוגל לבצע ולפצל בין פעולות של חשיבה מודעת, פעולות מוטורית רצונית (גסה או עדינה), פעולות מוטורית לא רצונית (למשל- נשימה) ובנוסף ללא הפרעה גם כאשר מעורב רגש (למשל-חרדות מבחנים) וכל זאת כאשר ישנן הסחת דעת חיצוניות שונות למשל- רעש ועוד.

קואורדינציה

לטווח קצר) ולבצע פעולות בו זמנית על פי סדר וזמן מוגדרים ותוך הפעלת שלושת החלקים השונים של המערכת.

ניתן לזהות תופעה זו באבחון הכירולוגי.

קלאב פוט היא בעיה אורטופדית מולדת ובה כף רגל אחת או שתי כפות הרגלים נוטות פנימה ומעלה. יש שני סוגים של קלאב פוט, אחד תנוחתי (positional) ואחד אמיתי (true club
האמיתי הוא זה שדורש טיפול ארוך טווח ולו יש שתי טיפול עיקריות, האחת באמצעות ניתוח/ים והשנייה ע"י גיבוס ונעילת נעליים מיוחדות.

ריפוי בדיבור

לילדים רבים עם ליקויי למידה ישנם ליקויי שפה שונים (כגון, אוצר-מלים דל, קושי בהבעה בע"פ, קושי בשליפת מלים, קושי בשיום וכו'). ליקוי זה הינו ליקוי מולד, ילדים רבים עם ליקוי שפה עשויים להיחשב כבעלי לקויות למידה בהגיעם לגיל ביה"ס, במיוחד אם לא טופלו כראוי, זאת מאחר והשפה המדוברת מהווה את הבסיס לשפה הכתובה. קלינאיות התקשורת הוכשרו במשך שנים לטפל בבעיות במוקדי קושי ולהביא ילדים לרמת תפקוד נאותה בתחום השפה המדוברת. גם הטיפול הזה ניתן על ידי איש מקצוע (קלינאית תקשורת) ונערך בין פעם לפעמיים בשבוע, במשך מספר חדשים עד שנתיים.

ריפוי בעיסוק

ילדים רבים עם ליקויי למידה סובלים גם מקשיים בתפקודים מוטוריים בסיסיים, גסים ועדינים (כגון, תיאום עין-יד, שיווי משקל, בקרת כח, הפרדת תנועה, ארגון והתמצאות במרחב, גרפומוטוריקה וכו'). טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק מתמקד בשיפור התפקודים הללו, לרב בעזרת דרכי משחק מהנות. הטיפול ניתן על ידי איש מקצוע (מרפא בעיסוק) ונערך בין שעה לשעתיים בכל שבוע, בתקופה של מספר חדשים עד שנתיים.

יש להבדיל מהקאות חוזרות בקשת הנגרמות כתוצאה מכך ששוער הקיבה התחתון הדוק מדי ונוצר לחץ בקיבה וכתוצאה מיכך הוצאת תכולת הקיבה בהקאה קשתית.

תינוקות רוכשים את ההתפתחות המוטורית שלהם באותו הסדר (זחילה לפני ישיבה וכו'), אך קצב ההתפתחות שונה מתינוק לתינוק ומושפע מאד מגורמים שונים (אופי, סביבה)
פערים של כמה שבועות בשלבי ההתפתחות הם נורמאלים לחלוטין.
קצב התפתחותם של תינוקות שנולדו פגים או תינוקות שסבלו מבעיות רפואיות כלשהן בשבועות הראשונים לחייהם, הוא שונה מתינוקות רגילים. יש לבחון את שלבי התפתחותם רק כאשר משקלם הוא מעל 2.5 ק"ג והם בריאים לחלוטין.
התינוקות שונים זה מזה, ולכן הפערים בשלבי ההתפתחות בין תינוק לתינוק הם נורמאליים לחלוטין. יחד עם זאת, בין אם התפתחותו של תינוק היא אטית יחסית או מהירה, חשוב שהוא יעבור את כל השלבים, ולא ידלג על אף אחד מהם. לכן,　 אין להושיב　 או להעמיד　 תינוקות, אלא אם כן עשו זאת הם בעצם. אסור להניח לתינוקות להלך בעזרת הליכון או לדחוף קדימה　 חפצים כמו עגלת "בימבה", לפני שהתחילו ללכת בכוחות עצמם.
דילוג על שלבים התפתחותיים עלול ליצור ליקויי התפתחות או ליקויי למידה שילוו את התינוק גם כאדם בוגר. אנו מאמינים שעם הרבה אהבה ורצון טוב נוכל אנו כמטפלים וההורים לתמוך בהתפתחות המוטורית התקינה של ילדינו. התפתחות מוטורית תקינה מאפשרת לילדינו בסיס התפתחותי נכון גם בהמשך חייהם

תסמונת דאון

תסמונת דאון היא תמונת מצב גנטית. התסמונת שכיחה וניתן לזהותה בקלות, החריגות היא תוצאה של שוני כרומוזומלי, שלא נמצא לה הסבר ולא ידוע מהו הגורם לה. תאונה מסוימת בהתפתחות התא גורמת לכך שיהיו בתא 47 כרומוזומים במקום 46, הגן העודף הוא שמשנה את ההתפתחות הרגילה של הגוף ושל תאי המוח.

הפרעות בהתנהגות

הפרעות בהתנהגות (conduct disorders) מתאפיינות בדפוס חוזר וקבוע של התנהגות דיסוציאלית, תוקפנית ומרדנית. מדובר בדפוס התנהגות מתמשך, הקשור בהפרת הכללים החברתיים מעבר למצופה על פי הגיל או בצורה חמורה יותר ממרדנות רגילה של ילדים ובני נוער.

התנהגות מציקה, הרסנית, מסכנת ולעתים אף בלתי חוקית. הילד הסובל מהפרעה זו אינו רגיש לביקורת של החברה והמשפחה, וחוזר על התנהגויותיו ההרסניות בלי ללמוד מהניסיון. ע"פ DSM-IV החלוקה של הפרעות התנהגותיות מבחינה בין הפרעות ההתנהגות לפי גיל הופעתן ומבדילה בין הופעת התסמונת בגיל הילדות לבין הופעתה בגיל ההתבגרות (אם לא היו בעיות התנהגות לפני גיל 10 שנים). כמו כן מסווגים את ההפרעה מדרגה קלה עד דרגה חמורה.

הפרעות טיק

טיקים הם תנועות, מחוות או ביטויים חזרתיים ופתאומיים, אשר באופן מבודד מחקים בצורה טיפוסית רכיבים של התנהגות תקינה. טיקים יחידים נמשכים לעתים רחוקות יותר מדקה אחת. טיקים תנועתיים שונים נעים בין תנועות פתאומיות פשוטות, כגון קריצת עין וטלטול הראש או הכתפיים, לבין התנהגויות מורכבות הנראות מכוונות יותר, כגון הבעות פנים או מחוות המתבטאות בפנים או בידיים. במקרים קיצוניים, טיקים תנועתיים יכולים להיות בעלי אופי מגונה, או של פגיעה עצמית. טיקים קוליים ווקאליים מתבטאים החל בכחכוך גרוני פשוט וצלילים גרוניים וכלה בחלקי דיבור הכוללים הברות יחידות, מילים או אפילו משפטים שלמים. הטיקים נוטים להופיע בהתקפים, שביניהם פסקי זמן קצרים. טיקים יכולים להופיע כיחידה או כקבוצה בכעין דפוס מתוזמן.

תסמונת ויליאמס

תווי פנים- עפעפיים מלאים ובולטים, אף קטן וסולד, לסת בולטת, שפתיים מלאות. היפוטוניה (תונוס נמוך), כתפיים צרות ושמוטות, נטייה לנדנד את הגוף והרגליים, ברכיים כפופות, התפתחות מינית מוקדמת. לרובם נטייה לעששת, עודף סידן בדם בינקות, הקאות, בעיות שינה והרטבה, גובה נמוך, מחלות לב, יתר לחץ דם, שבר. התפתחותם איטית, מוטורית ומנטלית. ה- .I.Q שלהם נע בין 40 ל- 90 והם פגועים מנטלית במידה קלה עד חמורה אך בד"כ כישוריהם המילוליים גבוהים יותר בהשוואה ליכולתם המוטורית, התמצאותם במרחב וזיכרונם החזותי. הם סובלים מבעיות במוטוריקה העדינה והגסה, לכן רובם מתחילים ללכת בגיל מאוחר יחסית. הליכתם מגושמת, קיים פחד עצום מגירויים וסטיבולריים. במוטוריקה עדינה, בשל רעד קל בידיים, סובלים מחוסר יכולת לעשות מניפולציות מורכבות בשתי הידיים בו-זמנית, חוסר שליטה על מיומנויות גרפיות, חוסר יכולת לתכנן פעולות מורכבות ברצף. קיים קושי בזיהוי מושגי יסוד כמו צבע, גודל וצורה. רוב הילדים סובלים מאי שקט ומתקשים להתרכז בנושא מסוים לאורך זמן. הם מרבים לקום ממקומם, להסתובב ולצאת לשירותים. הם רגישים מעל ומעבר לרעשים ודעתם מוסחת בקלות מכל גירוי ורעש מקרי, אך כשללימוד בדרך החזותית מוסיפים גירויים שמיעתיים הם מגיעים להישגים טובים. הם נמשכים לאנשים מבוגרים וזרים וקיים בהם הרצון להרשימם. כדי לזכות בתשומת הלב הרצויה הם מרבים לחזור על אותן השאלות ולהשתמש בביטויים ששמעו אצל אחרים בלא שיהיה תמיד קשר בין הדיבור לבין הנסיבות. כושר ההתבטאות טוב אך עלול להיות מוסט מקשרים אסוציאטיביים. לעתים נוטים לקבל התקפי זעם, אם כי רובם ידועים כטובי מזג. עקב התפתחותם האיטית ותפקודם הלקוי ברוב המישורים, עלולים להגדירם בטעות כמפגרים. אצל רבים קיים פוטנציאל אשר לא בא לידי ביטוי בגלל כל הליקויים הספציפיים הקשורים בתסמונת.

תסמונת טוראט

תסמונת טוראט זוהי הפרעה נוירולוגית תורשתית. במחקרים גנטיים שנעשו, עדיין לא הצליחו לגלות את המוקד הפגוע ובמה הוא פגוע, ובכל זאת יש הוכחות ישירות ועקיפות שהפגיעה היא נוירולוגית ותורשתית. שכיחות התופעה אצל יהודים אשכנזים ואצל זכרים היא גבוהה יותר.

תסמונת רט

בגיל חצי שנה הילד מתחיל לסבול מאנצפלופתיה מתקדמת שיש לה כמה תכונות אופייניות: אובדן בתנועות תכליתיות של הידיים, אובדן יכולת הדיבור שנרכשה בעבר, פיגור פסיכומוטורי ואטאקסיה שמתבטא בהליכה לא יציבה, רחבת בסיס, ברגליים נוקשות, ולעיתים הליכה על קצות האצבעות. הצמיחה של הראש מואטת, והאטה זו גורמת להקטנת הגולגולת. כל מיומנויות השפה נפגעות וכן יכולת התקשורת מפסיקה להתפתח. עלולות להופיע תנועות ידיים סטריאוטיפיות כמו ליקוק אצבעות או נשיכתן ותנועות הקשה או חבטה, סחיטה, שטיפה ומחיאות כפיים. לילדים אלה קואורדינציה ואיזון שרירים ירודים.

ילד לומד בדרכים רבות בעיקר דרך החושים. למרות שראייה ושמיעה הם החושים הדומיננטיים, ילדים יכולים ללמוד דרך תנועה, מגע, טעם וכוח המשיכה. מוח הילד משתמש במידע מהחושים כדי ללמוד ולהתנהג. לאדם מבוגר אשר מערכת החושים שלו תקינה, קשה להבין איך ילד עם קושי במערכת זו יכול להרגיש. איירס (1979) אמרה כי חוסר הארגון בחושים גורמת לילד להרגיש כאילו כל חייו נמצאים בפקק תנועה בשעות העומס בכבישים. מידע מגיע מכל הכיוונים אל הילד ורק חלק קטן מן המידע מובן לו או מגיע אל המוח. ישנה דרך אחת לקבוע אם לילד ישנם קשיים משמעותיים בחושים והיא דרך מבחן ה-SENSORY INTEGRATION ו- SIPT (praxis ) (תכלול תחושתי ופרקסיס). מבחן זה אינו בודק אינטליגנציה במובן הרגיל של המילה. אבל הוא מעריך מיומנויות תחושתיות חשובות אשר דרכם ניתן להסתדר בחיים. במקום להעריך ישירות שפה, הישגים אקדמיים, או התנהגות חברתית, המבחן מעריך אספקטים בתהליכים תחושתיים אשר קשורים ליכולות הנ"ל. .S.I (סנסור אינטגריישן) מתמקד בשלושה חושים בסיסיים: תחושה טקטילית (מגע), תחושה וסטיבולרית (שווי משקל) ופרופריוספטיבית (תחושה עמוקה). הקשר בין החושים מתחיל לפני הלידה וממשיך להתפתח ככל שהילד מתבגר ויוצר קשר עם הסובב אותו ויש להם קשר ישיר עם המוח. הקשר הפנימי בין שלושת החושים האלה מורכב מאוד, באופן בסיסי הם מאפשרים לנו לחוות, לפרש, ולהגיב לגירויים שונים בסביבה בה אנו חיים. הבעיה יכולה להיות גירוי יתר או חוסר בגירויים.

DVD פשוט להתפתח

בקלטת ייחודית זו, שהגתה ופיתחה שירלי ורדי, תוכלו למצוא מענה על מגוון רחב של שאלות ונושאים הנוגעים בהתפתחותו המוטורית של תינוקכם. שירלי ורדי, המתמחה באבחון וטיפול בליקויי התפתחות, מגישה את הקלטת בדרך פשוטה, בהירה ובלתי-אמצעית, והיא משלבת בה הסברים על שלבי ההתפתחות לצד טכניקות ותרגילים קלים ליישום, בעזרתם תוכלו לתמוך　 בהתפתחותו התקינה של תינוקכם בשנת חייו הראשונה.
מומלץ מאוד לראות את הקלטת בשלמותה, גם אם אתם צופים בה לראשונה כאשר לתינוקכם מלאו כבר כמה חודשים והתפתחותו נראית לכם תקינה. היכרותכם עם השלבים הנכונים וערנותכם להתפתחותו התקינה של תינוקכם, יכולות למנוע בעיות התפתחותיות אחרות בעתיד
ה-DVD פותח תוך כדי שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, אשר הזמין לאחרונה איש מקצוע מטעם מרכז ורדי, על מנת להעביר השתלמויות מקצועיות לאחיות טיפות חלב בין היתר ע"י שימוש בסרט

　"תפיסה מרחבית"

התפיסה המרחבית הינה היכולת להתמצאות במרחב קבוע ובמרחב משתנה ויכולת בסיסית של יצירת תבניות במוח. ("הספרייה הפנימית" משליכה למשל על היכולות המתמטיות ולימוד שפות זרות (בסיס של תבניות). תפיסה מרחבית תקינה מאפשרת שליפת אינפורמציה בצורה מהירה ונכונה ומתקשרת ישירות כהמשך למודעות הגוף.

תפיסה מרחבית לקויה תבוא לידי ביטוי:
1. קושי בשליפת אינפורמציה.
2. קושי בקריאת שעון, קושי במתמטיקה, לימוד שפות זרות. (קושי בשפה בגלל
   השילוב של תפיסה מרחבית (שליפה) ומערכת ההצלבה).
   ילדים עם בעיות במתמטיקה מגיעים לפתרון של תרגיל, אך לא יודעים להסביר את
   הדרך. אם יכתבו את התרגיל בצורה שונה לא יצליחו לפתור אותו.
3. תבניות לקויות בכתיבה וקריאה.
4. אובססיביות לסדר או לחילופין חוסר סדר.
*הערה- זיכרון צילומי טוב מכפר במידה רבה על בעיות בתפיסה מרחבית.