כניסה לרשומים
כניסה לרשומים
תינוקות- רצף התפתחותי
סיכום מתוך הרצאה של שירלי ורדי
כיום ידוע מחקרית כי יש לעבור את הרצף ההתפתחותי בצורה נכונה ואי התפתחות רצף נכון עלול לגרום לבעיות עתידיות והתפתחות לקויות למידה. . פחות משנה התזמון אלא המוטוריקה הנכונה על מנת לפתח את חלקי המוח בצורה תקינה.
הצורך בסדנאות לתינוקות והדרכת ההורים נובע ממספר גורמים:
מודעות לקשר בין רצף התפתחותי נכון לאפשרות התפתחות לקויות עתידיות, עודף מידע שההורים מוצפים, דרך החיים האינדודואלית שלא כמו בעבר שחיו בקרב המשפחה המורחבת והאם זכתה לעזרה קבועה, עקב התקדמות הרפואה נולדים ילדים רבים שללא עזרת הרפואה לא היו נולדים. התהליך הפחות טבעי יוצר כמות גדולה יותר של תינוקות העלולים לפתח בעיות.
גורמים שעלולים לעכב רצף התפתחותי.
הגורמים הבאים עלולים לעכב רצף התפתחותי תקין. כאשר אחד מהגורמים רלוונטים לגבי תינוק, יש לקחת בחשבון את זמן העיכוב, ולקבוע גיל "מתוקן" בהתאם למצב.
היפוטוניה-רפיון שרירים טונוס שרירים נמוך. במגע על השריר מרגישים כי השריר חלש יותר.
קיימות רמות משתנות של היפוטוניה. ברמות הקלות יתכן עיכוב התפתחותי תקין עד חודש וחצי מאוחר יותר מתינוק ללא היפוטוניה. לתינוקות אלה יקח זמן רב יותר ללמוד תכנון פעולה.
במקרים קשים אין תזוזה של השריר וניתן להגיע למצב נכות כללית.
היפוטוניים צריכים כל חייהם לעסוק בפעילות מוטורית שתחזק את החלקים החלשים. בהיפוטוניה אם אין עבודה על השריר ועיסוק בפעולות מוטוריות ישנה סבירות גבוהה שהקורדינציאה תדרדר.
טונוס הוא מצב מולד. במשך החיים הטונוס אינו משתנה. ככל שאדם עם טונוס לא "רגיל" ילמד לתכנן פעולה עם גופו, הוא יצליח לתפקד בצורה תקינה לחלוטין
טונוס מוגבר-
נוקשות בשרירים. בטונוס מוגבר על האדם ללמוד לתכנן פעולה ע"י הפעלת פחות כוח .בטונוס מוגבר הפעולות נעשות עם הרבה כוח ויש ללמוד לווסתו, להרפות, לייצר הפרדות ולעבוד סנסומוטורית נכון יותר.
תינוק גדול-
גודלו של התינוק עלול לעכב את התפתחות הרצף, אולם הבעיה ומסתדרת מאליה כאשר התינוק מפנה פחות אנרגיה לאכילה ושינה.
לידה טראומטית-
עקב לידה טראומטית עלולות להווצר בעיות מוטוריות פיזיות כגון פריקת כתף.
ילדים שעברו לידות טראומטיות חווים קושי ראשוני ועלול להיות עכוב התפתחותי מסוים.
עין עצלה-
עקב אי ראיה, או ראיה מטושטשת כל הפעולות מתבצעות בצד אחד. אפשר לפתח טרוטוקוליס, עקב אי פעילות צד אחד.
בקע טבורי-
שבר בטבור הגורם לכאב, יגרום לאי רצון של התינוק לשכב על הבטן.
בקיעת שניים-
כאבי שניים הנמשכים לאורך זמן גורמים לכיווץ הגוף ועלולים פרט לעיכוב לגרום לאיבוד הרוטציות שכבר נרכשו.
גזים-
תינוקות שסובלים מכאבי גזים עלולים לפתח עיכוב התפתחותי.
תרופות-
כאשר תינוקות בשלב ראשוני נוטלים תרופות רבות עלול להיות עכוב התפתחותי. במצב זה אנו קובעים גיל התפתחותי מתוקן לאחר ההתאוששות.
פגים-
כשנולד פג אנו מתייחסים לגיל מתוקן מהיבט של משקל ובריאות. מבחינת משקל אנו מתייחסים למשקל 2.500 ק"ג .
כמו כן יש להתייחס למכלול בעיות בריאות על מנת לקבוע גיל מתוקן להתחלת התפתחות מוטורית.
שמיעה-
נוזלים ודלקות באוזניים גורמים לכך שהילד שומע בצורה לא תקינה ולכן החויות שלו אינן מתוך שמיעה. כמו כן יש פגיעה בשיווי משקל.
שלבי ההתפתחות
גיל 0-חודשיים –
אחיזת ראש, גם תוך כדי ניעות לצדדים. מודעות ידיים לפי הסדר הבא: גילוי היד, הובלה לפה, אחיזה של יד ביד, הובלה של חפצים מיד ליד היוצרת הפרדה, שליטה בפתיחה וסגירת כפות ידיים. בסוף החודש השני אנו מצפים כי התינוק יפתח ויסגור את כפות ידיו ע"י תכנון פעולה.
רגליים בשלב ראשוני רפלקס מורו פעיל והרגליים ישרות. בשלב זה זורקים את שתי הרגליים יחד. שרירי הבטן והגב מחוברים לרגליים . בשלב מתקדם , לקראת גיל חודשיים נעשת הפרדה בין שתי הרגליים.בזמן זריקת רגליים יוצרים קשר בין העין לרגל.
שכיבה על הבטן תינוק צריך להיות מסוגל להשען על החלק של היד עד המפרק ולהרים את עצמו.
לקראת סוף החודש השני נצפה כי התינוק ישען על כפות ידיים פתוחות וינעל מרפקים.
שכיבה על הצד בשכיבה על הצד התינוק עובד על זקיפת גב, הובלת ידיים למרכז. בשכיבה על הצד יש הכנה להתהפכות.
שכיבה על הגב שכיבה על הגב יוצרת הפרדות המכינות לזחילה. תוך קשר בין שרירי הבטן, הגב והשרירים הצדיים של הרגליים היוצרים את התאום העתידי לזחילה.
עד גיל 5 חודשים
התהפכות על מנת שתינוק יתהפך צריך שיהיו לו היכולות המוטוריות הבאות: לעבור את קו האמצע, אחיזת ראש, הפרדות יד מיד ורגל מרגל, הפרדה בין פלג גוף עליון לתחתון, הבנה ותכנון פעולה. לאחר שמתהפכים אנו מצפים , לאחר הלמידה הראשונית ותרגולה,במשך חודש בערך, כי הילד יתהפך תוך תכנון פעולה על מנת להגיע למצבים רצויים.
סיבוב ציר סיבוב ציר יכול להגיע לפני, אחרי, או יחד עם התהפכות . הפזיולוגיה של סיבוב ציר דומה להתהפכות ומתמקד בהבטים מסוימים.
יש צורך בהפרדות בין ידיים ורגליים, רוטציות, יד אוחזת יד, ילד ששוכב הרבה על הבטן בד"כ יגיע לשלב זה מוקדם יותר.
סיבוב ציר מפתח הבנה ביחס למרחב ומפתח עצמאות בקצבים שונים ובקולות שונים.
זיהוי דפוסים קבועים עד סוף התקופה נצפה כי התינוק ידע להגיב עפ"י טון דיבור ופעולות שחוזרות על עצמן ולקשר בין סיטואציות.
כמו כן נצפה שיגיב לשמו.
הבאת רגליים לאזור הפה שלב התפתחותי שמכין לישיבה , זחילה תקינה וזוית אגן .
בגלל גמישות התינוק הוא יכול להביא את הרגליים עד לפה ללא תכנון פעולה של מערכת השרירים בכלל.
בשלב הראשוני יש תפיסה של יד ורגל באותו צד ולאחר מכן הפרדות, תוך מתיחת האגן המכינה לישיבה.
תינוק יכול להקדים שלב או לדלג על שלבים מסוימים. במצב זה לא יווצרו ההקשרים המתאימים במח ואז הוא יעשה את הפעולה הרצויה אך לא בצורה תקינה. למשל זחילה לא נכונה.
ילד שלא עושה הפרדות בצורה תקינה ,הדבר יכול להצביע על בעיות קשב וריכוז.לדוגמא:ילד יכול להיות באמצע פעולה כלשהיא וברגע שיש הסחה הוא עוצר ויכול למעוד ולהיפצע (לדוגמא ילד שמטפס על כרית בזחילה ולפתע אימו קוראת לו) ילד כזה לא יכול לתכנן פעולה תוך כדי קשב ומאחר שגם ויסות התנועה שלו לא תקין והוא יכול ליפול ולהיפצע.
זחילה
השלב בו תינוק מתחיל לזוז,להתנייד ולהרגיש את תחושת העצמאות . לרב מתרחשת בין 5-8 חודשים בד"כ תינוק מתחיל את השלב בזחילה לאחור .
אנו מבחינים בין שני סוגי זחילה :
1.זחילת ביניים/מעבר:
מטרתה למידה. תינוק נורמטיבי אמור לשהות בה תקופה קצרה בין שבוע לחודש. בשלב זחילת ביניים תינוק יכול לזחול בצורה לא תקינה, אין תיאום של יד ורגל נגדית, אך זהו תהליך באמצעותו הוא לומד את הקשרים המתאימים.זחילות מעבר חשובות להתפתחות המוטורית של התינוק. התינוק עסוק בהתקדמותו והתארגנותו ביחס למרחב. כאשר הוא מתרגל את הזחילה הגוף מתחיל להבין מה הוא יכול לעשות ואז הוא עובר לזחילה נכונה של תיאומים יד ורגל נגדית.
סוגי זחילת ביניים:
- זחילת מעבר גחון-שתי הידיים מושכות את הגוף קדימה.
- זחילת זחל- מעבר בין גחון לזחילת שש- התינוק מכניס את הרגליו וזורק את גופו קדימה. הכנה להליכה.
- זחילת שש עם רגל למעלה (כמו עקרב). זחילה סמוך להליכה.
2. זחילת גחון
זחילה אשר התינוק שוהה בה לאורך זמן. זוהי זחילה נכונה אשר ישבה תיאומים בין יד ורגל
זחילה אשר רק 40% מהתינוקות יתנסו בה. זחילת הגחון מקנה קשרים של יד ורגל אך מכיוון שהבטן על הרצפה אין עבודה של מערכת שיווי המשקל על שינוי וסטיבולרי. (הזחילה לא מאפשרת התרוממות מעל חפצים).
בזחילת גחון אין תיאום של שרירי הבטן והירך לידיים. תינוק מאוד חלש יעדיף לזחול גחון כי יהיה לו קשה לעמוד על שש.רמת התיאומים בזחילת גחון נמוכים בהשוואה לזחילת שש . בזחילת גחון רגל דוחפת ויד מושכת.
זחילת גחון מתבצעת על האמה ולכן תינוק עם רגישות תחושתית בידיים יעדיף לזחול גחון ולא שש (מאחר וכף היד היא אחד החלקים המעוצבבים בגוף).
3. זחילת שש
מאפשרת התרוממות מעל חפצים. מכינה תיאומים שנוצרים לקראת עמידה. יישנו תיאום של מערכת העיניים עם מערכת שיווי המשקל. במקרים רבים עם המעבר לזחילת שש התינוק יחל גם לשבת. מערכת שיווי המשקל והעיניים תשתנה במצב זה.
תינוק שיושיבו אותו לפני הזמן מערכת תיאום שיווי המשקל והעיניים לא בשלה עדיין והבאנו את התינוק למקום שהיה לו מוקדם מידי. התוצאה יכולה להיות בעיות שיווי משקל, בעיות התארגנות ואומדן מרחק.
זחילה יוצרת תיאומים רבים:
1. פיתוח מערכת הצלבה-
תיאום יד ורגל נגדית, רוטציות, הבנה ותכנון ביחס למרחב,מערכת שיווי המשקל- מרכיבים את מערכת ההצלבה המערכת שמתחברת לכל המערכות הללו –מערכת ההפרדות. ז"א ילד שזוחל אך לא יכול לזחול אלכסונית ישנה בעיה במערכת ההצלבה. זוחל שלא מתכנן פעולה נכון לעבור/לעלות מעל משהו- כנ"ל.
ההפרדות נכנסות בזחילה מורכבת – תינוק שהחל לזחול ,לאחר חודש של זחילה טובה הוא עובר לזחילה מורכבת של טיפוס.במהלך טיפוס נוצרות מערכת הפרדות (למשל: ילד זוחל, שומע את אימא שואלת אותו אם רוצה תפוח ומגיב לסביבה).
בד"כ מערכת ההצלבה הראשונית מתפתחת כראוי אך אנו כחברה לא יוצרים סיטואציות שבונות את ההקשרים . תינוק שלא יודע למשל שיש לו מותניים ולהפעיל את השריר הצידי. לא תיווצר רוטציה.
מערכת ההצלבה מתפתחת במקביל לתפיסה מרחבית דרך זחילת שש. ילד קודם עולה ואח"כ לומד לרדת במהלך הזחילה מאחר ויש בניה של תהליך של ויסות במהלך הירידה.
2. הבנה ביחס למרחב-
לדעת איפה דברים נמצאים. אם לתינוק ראיה צילומית קל לו לזהות מאיפה הצלילים ולא נראה בעיה בגיל צעיר.
3. התארגנות ביחס למרחב-
שילד יודע להתארגן עם גופו לעומת מה שקורה במרחב. לדעת לתכנן ביחס מה שאני עומד לעשות (למשל ילד שזוחל לעבר חפץ ויודע לשלוח לעברו את ידיו בצורה נכונה).
זחילת שש- הכרחית וחשובה בהתפתחותו של תינוק.
זחילת דב
שלב התפתחותי שחוזר בכמה שלבי התפתחות. בשלב ראשון: בעת התינוק זוחל שש טוב ונמצא לקראת עמידה הוא מבין שהראש למטה וניתן לראות את העולם הפוך . זה שלב שמכין את הרגליים והישבן להתיישר לעמידה.
שלב שני חוזר לקראת גיל שנתיים. ילדים נעמדים שהראש בין הרגליים ומסתכלים הפוך ומנסים ללכת כך. זהו שלב הכרחי.
שלב שלישי יחזור בגיל 3-4 לקראת גלגולים.
זחילת הדב מתרחשת על מנת שמערכת שיווי המשקל ומערכת העיניים יוכלו לקרוא ולתרגם מצבים שונים. תיאום עין יד במצב שהגוף הפוך והבנה ביחס למרחב שילד הפוך- ז"א ילד צריך להכיר את גופו במצב זה ולהבין היכן הוא נמצא ביחס למרחב .לדוגמא: אם מישהו זורק לו כדור לדעת לתפוס אותו או למסור אותו לכיוון הנכון כאשר הוא הפוך.
ישיבה:
מתרחשת בד"כ במקביל לזחילה או מעט לפניה או אחריה.
בישיבה, פעם ראשונה שידיו של התינוק חופשיות והוא נמצא במנח שהוא מחזיק את גופו וידיו עושות מה שרוצה.
תינוק שמערכת הישיבה שלו התפתחה כראוי יפתח הבנה ביחס למרחב של למעלה ,למטה,אחורה ולצדדים לעומת תינוק שהושיבו אותו טרם זמנו ושריריו הצידיים חלשים ובכל פעם שהוא מרים את ידיו הוא נופל אחורה.
ישנם כמה מנחי ישיבה:
1. פישוק קל
2. רגליים צמודות
3. פרפר
4. רגל בפנים ורגל הצידה (לכל צד)
5. ישיבת W
בכל הישיבות הללו הישבן על הרצפה.
6. ישיבה על הברכיים שהברכיים נוגעות ברצפה והישבן על העקבים (מתקדמת יותר).
חשוב לדעת שילד יודע את כל מנחי הישיבות ויכול לעבור ביניהם. כל מנח ישיבה יוצר הקשרים אחרים גם במח וגם מבחינה מוטורית.
רב הישיבות מתרחשות מעליה על הברכיים.ז"א רב מנחי הישיבה מתרחשים דרך עמידת שש.
ישנן שתי בעיות שכיחות:
1. תינוקות שהושיבו אותם טרם זמנם והם אינם יודעים לצאת מישיבה.- חשוב שילד יוכל לצאת מכל מנח בצורה עצמאית.
2. ישיבת W -
- ילד שתקוע במנח זה יכול לפרוק את פיקת הברך.
- מודעות גוף- לא מודע לשרירי רגל פנימית בגופו. ילד כזה יתקשה לעמוד ולרוץ. במצב זה צריך לגרות את השרירים הפנימיים.
מוטוריקה עדינה:
כאשר תינוק מתיישב האיזון בין העיניים למערכת שיווי המשקל והאיזון של הידיים מאפשרות תחילת התפתחות של מוטוריקה עדינה- אחיזת צבת (בגיל 8 חודשים).
- אחיזת צבת: רק עם האגודל והאצבע. רב הילדים גם כאלו עם פגיעות יצליחו לעשות את הפעולה. מוטוריקה עדינה מתפתחת בגיל שנה וחצי לערך.(לדוגמא תינוק ייקח זיתים, ילביש זית על כל אצבע ואצבע ויאכל).
בשלב ראשון של 8 חודשים- תפיסת צבת.
בגיל זה ההפרדות גדלות בצורה משמעותית.למשל: יד אחת מחזיקה אוכל, השנייה מקרבת יד לפה. שאין הפרדות הידיים עובדות כמקשה אחת.
מומלץ לתת לתינוקות בגיל זה לאכול ולשחק בצורה עצמאית עם כלים/צעצועים שונים בגדלים שונים. כל תרגולת מלמדת את התינוק הקשרים שונים ותכנון הפעולה ביחס לאורך/גודל/משקל של כלים/צעצועים שונים.
תינוק שתכנון הפעולה שלו לא תקין יקח בכל פעם את הצעצועים השונים ע"פ אותו אומדן .
עמידה:
גורמים אשר יכולים לעכב עמידה אצל ילדים:
- בעיות ראייה- כשבועיים שלושה לאחר זחילה ילד יפתח ראיית עומק. אם לילד עין עצלה- יכול לעצור את העמידה ולגרום עיכובים.
- נוזלים באוזניים- מערכת שיווי המשקל אינה תקינה ולכן חייבים לעשות בדיקת אף אוזן גרון.
- שקד שלישי-בעיות במערכת שיווי המשקל או בעיות בריאותיות וגורם לעיכוב בעמידה אצל ילד.
עצמות גופינו יכולות לשאת את משקלנו בגיל 7 חודשים. אצל תינוקות זה יהיה בגיל 10 חודשים מאחר ועצמותיו של תינוק רכות.אם יעמידו תינוק לפני הזמן זה יכול ליצור סקוליוזיס בעתיד וזוויות גוף לא תקינות.
שלבי ההתפתחות ובפרט העמידה יראו אחרת על טיפוסי אישיות שונים של ילדים:
ילדים זריזים מאוד -נעמדים מהר – לוקח להם חודשים שהגוף מתרגל ומייצב עצמו. ילדים אילו נופלים הרבה ויש לשמור עליהם.
ילדים פרפקציוניסטים-עושים את שלבי ההתפתחות יותר לאט. עושים את הפעולה תוך כדי חשיבה ותכנון פעולה.התרגול אצלם הוא פנימי.
שלבי עמידה:
1.כיפוף ברכיים ונענועים.
2.הבנה של קדימה ואחורה- הבנה וויסות של שרירים קדמיים ואחוריים .
בעיה נפוצה לילדים רבים בשלב זה היא גמישות יתר של המפרק התחתון ברגל. וכף הרגל בזווית קיצונית למעלה. במקרה כזה ניתן להתחיל את שלב העמידה רק עם נעל גבוהה ומדרס פנימי.
הליכה:
שלב שילד עובר מילד לגדול בחוויה האישית שלו. הוא נראה כמו כולם.
ילד שמתחיל ללכת הולך קדימה. אח"כ הילד עושה סיבוב ציר, אח"כ ילד ילך אחורה ורק בסוף ילך הצידה.
הליכה הצידה-מתרחשת שילד מתחיל ללכת בצורה חופשית זוהי הליכה שאינה מגיעה בשלב ראשוני.
והיא אינה נובעת מתכנון פעולה אלא מתבצעת אוטומטית בהפרדות של רגל,רגל.
מטרתנו היא להביא את הילדים למיצוי פוטינציאל מוטורי וקוגנטיבי מלא על מנת שילד לא ימנע לבצע פעולות הנובעות מקושי פיזיולוגי. יש לאתגר את הילד בכל שלבי החיים על מנת שלא יוותר, תוך כדי הבנה שצריך להגיע לפתרון הבעיה ולהוכיח לילד שהוא מסוגל.
התהליך מתחיל כבר אצל תינוקות. יש להביא הורים להבנה כי יש לתת לתינוק להתנסות תוך כדי הגנה, שיום מצבים, אתגור ובדיקת רצף התפתחותי נכון ללא קשיים על מנת למנוע מצבי תסכול.
סוכם ע"י אילנית דקלו.
