תפישת הזמן אצל ילדים
שירלי ורדי
אחד מהמושגים המופשטים והמאתגרים ביותר ללימוד אצל ילדים הוא תפישת הזמן. ניתן לצפות מילדים הבנה בסיסית מהי מהות הזמן רק לקראת גיל 4-5, עם התפתחות יכולת ההבנה התבניתית שלהם (יכולתו של האדם לתפישה ויצירת הקשרים תבניתיים במוחו). יכולת זו משליכה ישירות על היכולת המתמטית, לימוד שפות זרות ויכולתו של האדם "לשלוף" מידע. בגילאים אלו לומד הילד להבדיל בין יום ללילה, הוא לומד להכיר את השעות בהן הוא הולך לגן, את ימות השבוע, ומתי זה בוקר, צהריים וערב. כבר כפעוטות, אנו ההורים יכולים לסייע להם ללמוד באמצעות עבודה על ההבנה הקשרית שלהם להגדרות ולמושגי זמן בסיסיים, ע"י פעילויות של תפישת זמן שהם מכירים ויכולים להבין, למשל: "כשאנו מתעוררים ויש אור זהו בוקר" או "אנחנו יוצאים מהבית בעוד עשר דקות, שזה כמו הזמן שלוקח לך לסיים פאזל", ו- "שעה היא הזמן שנמשך חוג הג'ודו".
דרך נוספת שאפשר להשיג בעזרתה הבנה ראשונית של משך זמן מוגדר, היא ע"י שימוש בשעון עצר. השתמשו למשל בזה של התנור במטבח: כוונו אותו בתחילה לזמן קצר (לדוגמא 5 דקות), שבמהלכו תעשו יחדיו פעילות כלשהי שתקפידו לשים לב מתי היא החלה ומתי הסתיימה. לאחר מכן האריכו את משך הזמן.
לפני הגיעם לכיתה א', ילדים לא יכולים לדייק בזמנים ואין זה לגיטימי עדיין לצפות מהם שיעמדו בזמנים. ניתן ללמד ולצפות לעמידה בזמנים רק כשיש לילד תפישת זמן וכשהוא יודע לקרוא שעון. התנאים המוקדמים להתחיל בלימודי קריאת שעון חלים רק כאשר בשלה ההבנה של הילד מהו שלם וחצי, וכאשר יש ביכולתו למנות עד 60 (רצוי עד 100) ולזהות ספרות ומספרים מעל 10.
אצל ילדים בני 4-5 ניתן לזהות קושי בהבנת תפישת הזמן אם הם עדיין אינם מכירים את ימות השבוע וכן מתבלבלים בתפישת הזמן של חלקי היום- בוקר צהרים וערב, או במקרים שהם יודעים היטב למה הם מתכוונים, אך טועים בהצגת הדברים ואינם מסוגלים להגדיר את הזמנים.
לרוב בגילאי 8 ומעלה אצל ילדים שאינם מצליחים עדין לקרא שעון מחוגים, יש בעיה של "תפישה מרחבית"- זו יכולתנו להתמצא במרחב. ילדים כאלו, לא רק שלא יבינו איך קוראים שעון, אלא גם לא יבינו מה זה קדימה ואחורה, כיצד להסתובב סביב עצמם סיבוב שלם וכדומה.
באמצעות השימוש בגוף ניתן לפתח מאד את יכולת התפישה המרחבית של הילד ומכאן את יכולת התפישה התבניתית שלו.
כיצד אנו עושים זאת? תוכלו כך גם לבחון אותם ואתכם...
בהתחלה עשו זאת בבית כאשר הילד עומד ניצב מול קיר כלומר בזווית ברורה ולאחר מיכן עשו זאת בחוץ כשאין מה שיהווה זווית ברורה.
כאשר הילד עומד אנו מסבירים לו כי מיקום הפנים שלו היא נקודת ההתחלה, ומכאן שכתף ימין = ¼ סיבוב, הגב = ½ סיבוב, וכתף שמאל= ¾ סיבוב. חזרה מדויקת לנקודת המוצא שווה לשלם.
חשוב לבצע את התרגיל בעמידה כאשר הרגליים צמודות והידיים לצידי הגוף.
מילדים עד גיל 4 בקשו לעשות סיבוב שלם אחד סביב צירם וכן שניים ושלושה סיבובים, הן לימין והן לשמאל. האם סיימו את הסיבובים בדיוק במקום ממנו התחילו? האם סיימו את המספר הנכון של הסיבובים?
מגיל 6 ומעלה, אם ילדכם למדו כבר מהו חצי רבע ושלושה רבעים, בקשו מהילד בעמידה להסתובב סיבוב וחצי ואח"כ - ½ סיבוב.
בהדרגה אחרי שהילד קלט את ¼ ו- ½ עוברים ל- ¾ סיבוב. עשו זאת במנחים שונים לדוגמא בהתגלגלות על הרצפה, בסיבובים סביב ההורה וכו'
תפישת זמן בכלל וקריאת שעון בפרט, הם דברים חשובים מאוד בהתפתחות הילד. קשיים בהבנתם עלולים להפוך עם הזמן לבעיה בחשיבה המתמטית (כולל אפילו "דיסקלקוליה"), ביכולת קליטת שפות זרות, ובקריאה ובכתיבה בכלל.
בדיוק כמו את השעון, גם את האדם ניתן לכוון, ובכך לפתור את הבעיה בכל גיל!