כניסה לרשומים
כניסה לרשומים
שמי גלית, אמא של איתן, ופיזיותרפיסטית החל משנת 1995.
במשך שנים, עבדתי במרכז שיקום גדול עם סוגים שונים של מטופלים. התמחיתי בפגיעות נוירולוגיות: פגיעות ראש, ארועים מוחיים, פגיעות גב ושיקום ילדים. כאשר סיימתי, עדיין החשיבה ההוליסטית אף שהייתה קיימת בפיזיותרפיה במיוחד בתחום הנוירולוגי הייתה לא מודגשת. לא מספיק.
למדתי אצל שירלי את שני הקורסים: קורס מטפלים וקורס אבחון בשיטת ורדי.
ברצוני לספר מעט על ההתנסות האישית והמקצועית עם השיטה: כולנו יודעים שבמוח, למרות הידע הרב שיש כיום, רב הנסתר על הגלוי. כאשר יש פגיעה בתפקוד של המוח, אנו יכולים לראות בהדמיות ובאמצעים שונים היכן הפגיעות, ולחזות מה יהיו הליקויים, אך לעתים קורות הפתעות אשר נובעות מפלסטיסיות של המוח. כלומר, היכולת של המוח להעביר תפקודים ולהשתקם- להשתמש באזורים אחרים אשר לא נפגעו במקום אלו שנפגעו ועוד. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בפגיעות ראש שהן בעיקר תוצאה של תאונות, ואז היכולת שלנו לחזות את השיקום היא קטנה יותר. וכאן, לעתים ספרי הלימוד אינם מספקים, וספרי ההדרכה מדברים על עקרונות בלבד וצריך במקרים רבים למצוא שיטות נוספות. אני החלטתי שאני צריכה עוד כלים המשלימים את הידע שלי מהלימודים, מהקורסים ומההתנסויות שלי. הגעתי דרך חברה להרצאה אצל שירלי והתחלתי ללמוד. בלי להרגיש בהתחלה,למדתי על עצמי, התחלתי להתחבר למגבלות שלי עצמי כמו לדוגמא סף רגישות טקטילית גבוה מאוד, אני זוכרת איך צבטו אותי חזק ביד ולא הרגשתי....התחלתי לקבל את עצמי כאדם וכמטפלת ובנוסף לכלים הטיפוליים הרבים שקיבלתי התחלתי לעבור תהליך של שינוי שעדיין לא נגמר. הלימודים מתנהלים בצורה שונה מכל לימוד שחוויתי בעבר, הרגשתי פחות תחת מבחן, ולמדתי הרבה יותר. החלק הגסטרונומי היה גם חוויתי אני חייבת לציין, ומי אם לא אני הייתה אחראית על תורנות המזון?
החלק המקצועי: בתקופת הלימודים, טיפלתי במספר מטופלים מאוד מורכבים. מטופל בטיפול נמרץ, מטופלת לאחר פגיעת ראש קשה ושתי מטופלות חיילות אשר נפגעו בפיגוע, ונערה עם שיתוק מלידה של יד ימין אשר פיתחה עקמת קשה משנית. חלקם לא היו נגישים למטפלים אחרים. אני החלטתי לשלב את הטכניקות של השיטה בטיפול והבנתי להפתעתי כי הן לגמרי משלימות ולא סותרות את החוקים על פיהם עבדתי עד אז. התוספת המשמעותית הייתה ההבנה הגדולה וההתמקדות במערכת החושים שעד אז לא הבנתי את משמעותה העצומה. בלימודי הפיזיותרפיה למדנו על החושים והתחושות אך בצורה שונה ולא מעמיקה ויצירתית כמו בקורס. בנוסף, עבודה על סינרגיה בין הצדדים, קואורדינציה, סיכרוניציה ומערכת ההצלבה. התחלתי להקפיץ מטופלים בארבע קפיצות, להוליכם בשמיניות תוך כדי מטלות אחרות, ולהרגיש שמשהו קורה בעקבות כך. הרגשתי שבידיי כלים נוספים לגיוון של הטיפול שלעיתים היה צריך נחוץ יצירתיות. דוגמאות: עבודה בדמיון מודרך עם מטופל בטיפול נמרץ, שיחזור תהליך הלידה ומעבר בתעלת הלידה עם המטופלת אשר פיתחה עקמת משנית, תרגול מערכת ההצלבה וסינכרוניזציה מעגלים ושמיניות עם נפגעות האיבה שהיו ברמה פיזית די גבוהה, ועם המטופלת פגועת הראש עבדתי על הכל במשך השנתיים שטיפלתי בה. למעשה, היא עדיין זוכרת חלק מהטיפולים גם לאחר עשר שנים- כשהיא חובקת בזרועותיה בת...
ואסיים בפן האישי מעט, שהוא המרכיב העיקרי בחיי היום. עברתי טיפולים חוויתיים אצל שירלי, שליוותה אותי בתהליך ארוך מרווקותי (ארוכת השנים) ועד לאבחון בני איתן שנולד בשנת 2008. גם בן זוגי שהוא מהנדס שמגיע מעולם אחר שיתף איתי פעולה, ואני מרגישה היום שאני אמא טובה יותר הרבה יותר, עם כלים רבים יותר להתמודדות עם התפתחותו, הרבה יותר רגועה עם הידע שלי לגבי התפתחות תקינה ועידוד התפתחות תקינה, ואני חושבת שזכיתי, ורק בשביל האמהות זה היה שווה.
חברה שלי, שלמדה לאחר שכבר גידלה שלושה ילדים, אמרה לי אז והיום אני מבינה את זה יותר, שלו הייתה לומדת לפני שהפכה לאם, האמהות הייתה חוויה שונה בשבילה. והיא צדקה. אני זכיתי.
שלכם,
גלית סניור, פינקר.
