כניסה לרשומים

אודות שיטת ורדי

בסיסה של שיטת ורדי הוא נירו-פיזיולוגי, כלומר- הקשר בין תפקודי המוח לתפקודי הגוף ולהפך.
מכאן שהמפתח למיצוי היכולת העצמית והסיבה ללקויות הלמידה ולקויות תפקוד רבות אחרות נמצא בתאום הנוירופיזיולוגי הקואורדינטיבי כלומר היחסים בין חלקי המוח השונים ובין המוח והגוף וההתפתחות המוטורית.

הרעיון הוא פשוט:
מערכות קואורדינציה תקינות מאפשרות תפקודי למידה תקינים, יכולת ריכוז, יכולת פיצול קשב, יכולות הקריאה והכתיבה, מיומנות ארגון אינפורמציה ושליפה שלה, כושר ההתמצאות במרחב, לימוד שפות ומתמטיקה ועוד.
לקויות ביכולות השונות שהוזכרו לעיל יבואו לידי ביטוי בלקויות במערכות הקואורדינציה השונות ומכאן ששיפור בתחום המוטורי יביא לאפשרות לכך שהאדם יוכל לממש את הפוטנציאל הגלום בו ובכל גיל.
באמצעות מבדק וניתוח של קשרים אלו מזוהה מקור הבעיה (כבר אצל תינוקות) וניתן לתת מענה למגוון בעיות ההתפתחות, לקויות למידה ותפקוד (חינוך מיוחד) השונות.

מדוע חשובה כל כך ההתפתחות הנכונה בינקות:
מערכות הקואורדינציה השונות והתיאומים הקואורדינטיביים בניהן תלויים זה בזה ונבנים במקביל זה על ידי זה.
הם מתחילים להתפתח עוד ברחם במקביל לשלבי ההתפתחות, איכותן קשורה ישירות לרצף ולאיכות של כל שלב התפתחותי של הילד החל מינקות ועיקרם מסתיים לרוב עד גיל 6.

באמצעות מבדק וניתוח של קשרים אלו מזוהה מקור הבעיה (כבר אצל תינוקות) וניתן לתת מענה למגוון בעיות ההתפתחות, למידה ותפקוד.
המבדק בשיטת ורדי מאתר את המערכות הנוירופיזיולוגיות הקואורדינטיביות הלקויות, סוגי הקלט ואופיו הייחודי של האדם ועל פיו נבנה מערך אימון אישי, הכולל תרגילים החל מהפשוטים ביותר ועד למורכבים ביותר המובילים לתיקון קשרי המוח והגוף, מערכות הקואורדינציה ולמיצוי מקסימאלי של הפוטנציאל האישי של האדם.

ייחודה העיקרי של שיטת ורדי על פני שיטות טיפול אחרות היא ההבנה המלאה של הגורמים ללקויות השונות, היכולות לזהותם מגיל צעיר ביותר, הטיפול המהיר והאפקטיבי בכל הגילאים ובתחומים רבים החל בתינוקות דרך תחום החינוך המיוחד וכלה בגיל הזהב- שם אנו עוסקים בעיקר בשימור היכולות.

להלן עיקרי המערכות אותן בוחנת שיטת ורדי
מודעות גוף
מודעות הגוף נמדדת ברמת יכולתו של האדם לחוש, להכיר את איברי גופו ולהפעיל אותם ביחס למרחב קבוע ומרחב משתנה וזאת תוך כדי ארגון ודיוק של הפעולה הנדרשת. כאשר אדם מרגיש את איברי גופו השונים, יודע לווסת את תנועותיו ומפעיל מידת כוח מתאימה כדי לבצע פעולה מסוימת הגוף יתפקד באופן מיטבי. ליקויים במערכת זו עלולים להביא לתנועה מסורבלת, נוקשות, חוסר ארגון ולעיתים גם לקשיי קשב וריכוז.

טונוס שרירים
מתח השריר בזמן מנוחה – נמוך מוגבר או תקין.

מערכת שיווי משקל
מערכת זו היא המקור לתחושת הימצאותנו במרחב ונמצאת באוזניים. כל תנודה שלנו דורשת פעולת תיאום בשאר חלקי הגוף. לדוגמא, כשאנחנו מזיזים את הראש קדימה, המוח מאותת לחלק המתאים של הגוף לסגל את עצמו באופן בלתי מודע, כדי לפצות על השינוי במרכז הכבידה שלנו ולשמור על שיווי המשקל של גופנו.
מנגנון ווסטיבולרי בריא קשור קשר הדוק למערכת הראייה שלנו.

מערכת ההצלבה
מערכת תנועות המעידה על יכולת התיאום הבסיסית בין האונה הימנית לשמאלית במוח. מערכת זו מאפשרת לאדם תפקוד מלא ומורכב ברמה הקוגניטיבית והמוטורית.
ליקויים במערכת זו יכולים להביא לקשיים שונים: מופנמות, ניתוק מהסביבה או לחילופין היפראקטיביות, קושי בהתארגנות, קושי בשליפת אינפורמציה בדיבור, קושי במשחקי כדור, קשיי קשב וריכוז, קושי בכתיבת אותיות שכתובות באלכסון (א, צ, ש, ע), קושי בעלייה וירידה במדרגות והימנעות מטיפוס על מתקני משחק ועוד.
במסגרת המבדק המוטורי מערכת זו נבחנה באמצעות קפיצות שונות המשלבות בין יד ורגל נגדית, המעברים בניהן בתוספת שאלות המצריכות שליפת אינפורמציה.

גרפו מוטוריקה
יכולת שליטת היד בכלי כתיבה. היכולת של הילד ליצור בעזרת כלי כתיבה צורות גרפיות, לצייר תבניות ולכתוב אותיות. ככל שהתחום הגרפו מוטורי בשל יותר יהיה קל יותר לילד לרכוש את הכתיבה, ללמוד את האותיות, לצייר אותן בגודל המתאים ובתוך השורות. לקראת גיל 6 מיומנויות המוטוריקה העדינה משתכללות.
ליקוי בתחום הגרפו מוטורי יכולים להתבטא בקושי בציור, צביעה, גזירה, קושי בהעתקת צורות על נייר, קושי בדיוק מוטורי ועוד.
הבדיקה באבחון נעשית ע"י תצפית של אחיזת עיפרון נכונה, יציבה, שימוש ביד השניה, נשימה וכדומה, בזמן ציור של ספירלות ושמיניות בכיוונים שונים.

תפיסה מרחבית
התפיסה המרחבית הנה היכולת להתמצאות במרחב קבוע ובמרחב משתנה ויכולת בסיסית של יצירת תבניות במוח, זו קשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", כלומר, ליכולת לשלוף אינפורמציה, ללמוד דברים תבניתיים, ולסדר הפנימי והחיצוני.
תפיסה מרחבית לקויה תבוא לידי ביטוי בקושי בשליפת אינפורמציה, קושי בקריאת שעון, קושי במתמטיקה ובשפה (קריאה וכתיבה), חוסר התמצאות במרחב, לתופעה של בלקאווטים ולקשיי התארגנות שעלולים להתבטא גם בחוסר סדר או אובססיביות לסדר.
הבדיקה נעשית על ידי סיבובים שלמים וחלקי סיבובים הן במרחב והן על הנייר.

קשר מוח יד הפרדות מוטוריקה עדינה
היכולת להנחות את פעולות הידיים בעזרת המידע המגיע מהעיניים. זוהי היכולת הנדרשת לביצוע מטלות שיש בהן תיאום בין פעולת העין לפעולת היד כמו למשל, השחלת חרוזים, גזירה, כתיבה, העתקה ועוד
באבחון אנו בודקים את יכולת המטופל להפריד אצבעות בכל יד בנפרד, בשתי ידיים יחד בשלוב שאלות ושליפת אינפורמציה.

מעגלים
מערכת תנועות מעגליות שיוצרות זרימה בין חלקי המוח ומשפיעות על כלל תפקודי המוח. קושי ביכולת לבצע מעגלים יכול לבוא לידי ביטוי אצל האדם בשני אופנים: קושי רגשי במתבטא בקשת של רגשות: עצבנות, התפרצויות זעם, מופנמות יתר, דימוי עצמי נמוך, התנהגות ילדותית ועוד. או לחילופין בקושי קוגניטיבי של קשיי למידה ובלאק –אאוטים לדוגמא.
מערכת המעגלים נבדקת על ידי סיבוב כפות הידיים באוויר ועל דף במקביל, כשהתנועה צריכה להיות זורמת ומסונכרנת בין שני האיברים.

שליפת אינפורמציה
היכולת לארגן ולשלוף מהמוח את המידע הנכון בזמן הנכון, ולהביע אותו במילים.         
נבדק ע"י זיהוי צבעים, חיות, צורות ועוד.
 
הפרדות/ פיצול קשב
מערכת פיצול הקשב מאפשרת לאדם לשלב, לתאם ולהפריד בו -זמנית בין 4 סוגים שונים של פעולות בסיסיות: פעולה מוטורית לא רצונית (פעימות לב, נשימה), פעולה מוטורית רצונית (מוטוריקה גסה או עדינה לדוגמא), חשיבה (כולל דיבור) והסחת דעת כמו רעש.
על מנת להגיע לרמת תפקוד מיטבית ללא צבירת מתחים על אדם בוגר לייצר יכולת הפרדה בין 5-6 מערכות בו זמנית. ליקוי ביכולת להפריד בין המערכות השונות הינה אחת הגורמים המרכזיים להפרעות קשב וריכוז.
הבדיקה נעשית בשילוב בדיקות המערכות השונות באבחון.

רצפים
יכולת זיכרון ולימוד קוגניטיבי לטווח קצר וארוך.
קיימים ארבעה סוגי זיכרון:
1.    רגשי – יכולת הזיכרון והלימוד בכל הקשור להפרעה רגשית (חיובית או שלילית)
2.    כמותי – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור למספרים
3.    זמן – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור להערכת זמנים.
4.    מרחב – יכולת התמצאות במרחב, לזכור אותם וליצור הקשרים למקום.
שילוב סוגי הזיכרון השונים עם תרגילי קורדי נציה מכלל המערכות תורמות לחיזוק יכולת ההתארגנות והסדר, חיזוק הזיכרון, קשיי קשב וריכוז והורדת מתחים.
הבדיקה נמדדת ביכולת המאובחן לבצע רצף של מספר הוראות בהתאם לגילו ורמתו.

קשר עין
ערוץ תקשורת לא- מילולית בסיסי הינו יצירת קשר עין בין אדם לרעהו במהלך אינטראקציה חברתית.

המערכת הסנסומוטורית
המערכת הסנסומוטורית הינה למעשה מערכת חישה הקשורה למגע. על עור גופנו מצויים קולטנים מיוחדים שרגישים ללחץ, מרקם, טמפרטורה וכאב. הם מעבירים את המידע המתקבל מהסביבה אל המוח כל הזמן אך רק חלק ממנו מגיע למודעות שלנו.
ניתן לחלק באופן גס את הליקויים במערכת המגע שני סוגים עיקריים:
רגישות יתר למגע: 
אדם בעל רגישות גבוהה עשוי לחוש ולשים לב לגירויים פיזיים חלשים מאוד, לא כל שכן לגירויים חזקים. הוא עשוי להגיב בעוצמה לשינויים קטנים ביותר בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות גבוהה למגע, להירתע מכל נגיעה קלה של האחר בו ואף לחוות אותה בעורו ככואבת. לפיכך עשוי האדם להגיב במתח נפשי וחרדה לפני ובמהלך מגע כזה, ואף לנסות ולהימנע ממנו בהתנהלותו היומיומית.
תת רגישות למגע:
במצב של תת רגישות תחושתית האדם קולט בעוצמה חלשה גירויים חזקים, וכמעט ואינו מרגיש את עוצמת הגירוי. במילים אחרות, קבלת המידע החושי נעשית באופן חלש. במקרה כזה, ליטוף כמעט שלא יורגש. אנשים כאלו יקפצו וינועו בחוזקה כדי לחוש את המגע.
בנוסף, קיימות גם רגישויות תחושתיות לגירויים שונים, לאו דווקא למגע (למשל בחוש השמיעה, בחוש הטעם וכדומה).

"עמוד שידרה"
מושג זה מתייחס ליכולת ההפרדה של האדם בין מציאות לדמיון ויכולתו לווסת ולאזן את התחום הקוגניטיבי והרגשי שלו.
קושי במערכת זו עלול לגרום לתפיסת מציאות לא נכונה, היסחפות אחרי אחרים וכן התפרצויות רגשיות.



                    

כותרת טופס התחברות
להרשמה
כפתור סגירה